זכרונות פנינה מסינה שכנר
(פנינה מסינה)
לסבתי קראו שרה וסבא ששמו אינו זכור לי נהרג כחייל במלחמת העולם הראשונה בצבא האוסטרו הונגרי. על הורי אימי לא ידוע לי דבר.
אבא נקרא שייע ואמא אתל מבית רודיך. הייתי בת יחידה. בפרוץ המלחמה הייתי בת חמש. אבי התחתן בהיותו בן 32 ואימי הייתה בת 19.
לאבא היה אח בשם יצחק שכנר שהיה רווק והושמד בשואה.
לפני המלחמה ברחנו מהעיירה למקום שלא זכור לי.
אמי נרצחה על ידי האוקראינים בתחילת המלחמה ואבי נפצע ב1945 מרסיס בעת הפצצה אווירית .
בת דודה של אבא בשם פרידל אשר לה קשר למשפחת ביטרמן אספה אותי ולאחר המלחמה ב 1946 הכניסה אותי לבית יתומים בפולין. הייתי אז בת 8. הייתה תוכנית לשלוח אותנו לאפריקה לאחוזה של אדם עשיר. הוברחתי מבית היתומים והצטרפתי לקבוצה של 9 ילדים. המבריחים היו שני מדריכי השומר הצעיר. הגענו למוסד יהודי בצרפת בקרבת פריז במקום הנקרא לה שו.
שם שהינו עד לאחר מלחמת השחרור.
ב 1949 עליתי לארץ במסגרת עלית הנוער . שובצתי לקיבוץ מזרע עד מועד גיוסי לצבא.
לאחר מכן התחתנתי עם ניסים מסינה והקמנו משפחה לתפארת 4 ילדים – מירב, הילה,שוש, שי. ו 9 נכדים.

נכתב על ידי עצמון אמנון