כנסיה אוקראינית (צֶרְקְוָה)

(שושנה רוז'ה שטרמר)
הכנסייה שכנה בבניין יפהפה. ממזרח לה עמדה בניין נפרד ששימש כמנזר.
הנזירות האוקראיניות ששכנו במנזר גידלו בחצר המנזר פרות וסוסים ... אוכְרונקָה ... (פרידה שטנג) (אמנון שפירא) מעון יום ?
זכור לי כי קנינו מהם חלב פרות טרי.
בזמן המלחמה עזרו הנזירות ליהודים. הן החביאו במנזר את אטקה גלר וצילה הוס ואולי עוד בנות נוספות שלא ידוע לי שמן.
ביום עזיבת הגרמנים את העיירה הורידו הנזירות את הנערות מעליית הגג ובשובם של הגרמנים העלו אותן חזרה.
הגרמנים דרשו לעלות לעליית הגג כדי להשתמש בקש שהיה מאוחסן שם לצורך האכלת סוסיהם, אך הנזירות סרבו להם ובכך הצילו את חיי הבנות ואולי את חייהן.
היה זה בתקופת החורף, הנזירות נתנו לבנות לחם וקנקן מים. נראה היה שזה ימשך זמן קצר, אך החורף היה קשה והבנות קפאו מקור. אטקה ביקשה מצילה לא למות כי היא תפחד להיות לבד לצד גופה מתה (שמעתי זאת מפי צילה הוס - שניידר לאחר המלחמה ).
שניידר גר ברעננה. שני בניו פרופסורים לכלכלה ומחשבים המתגוררים אף הם ברעננה. (אלי ומוטי שניידר – מכללת נתניה).
כאשר נכנסו הרוסים לעיירה הובהל רופא צבאי רוסי לבדוק את רגלה של צילה וקבע כי מאחר שיש לה גנגרנה יש לקטוע את רגלה. הנזירות סרבו לכך. הן הצילו את רגלה של צילה על ידי אמבטיות נפט חם.
ראש הכנסייה אשר בתחומה שכן המנזר בשם הוך, אף הוא עזר ליהודים. היה סועד לעתים ב"מסעדת הורניק". היה איש נחמד לאשתו היה קורא בשם חיבה "פּאני" (לכומר אוקראיני מותר להתחתן).

 

צילה לקתה במחלת עיניים, ודוקטור לחוביץ קבע כי היא זקוקה לאכול כבד.
הכומר הוך קנה כבד במסעדת טקצ'וק והביאו לצילה.ידוע לי כי עזר רבות למשפחת וולקוביץ – פישבך. פנים הכנסייה היה מרשים יותר מהכנסייה הפולנית. היו בה קישוטים רבים בצבע זהב.