רבי צבי שפירא

אבי שולשלת רבני יגולניצה שכיהנה בעיירה יותר ממאה שנה.זו' (אשתו) מליא. סיפר רי"מ היבנר, כי בראותם שבניהם מתים לילה לפני המילה, הלכו לטלוסט אל הבעש"ט.
(הבעל שם טוב 1698-1760, בטלוסטה היתה לו "ההתגלות" בגיל 33, השנה המשוערת היא 1731) הוא אמר להם שאין להם עצה אלא לפנות למכשפה אחת, נתן להם סגולות מצד הקדושה, ואמר שיקראו לו ישראל על שמו (רבי ישראל בן אליעזר). בעודו ילד חלה, והבריא אחרי שהבעש"ט סמך את ידיו עליו.לבסוף נעשה אב"ד (אב בית דין) יגולניצה על כס אביו.
אחריו כיהן שם בנו ר' שמואל זאב, שלדעת המדלגים על ר' ישראל היה בנו של רבי צבי. (יש החושבים כי ר' ישראל לא היה קיים כלל).
ממנו מתפצלת השושלת :
א. ר' צבי (הירש) דומ"ץ ואב"ד (דיין ומורה צדק ואב בית דין)יגולניצה בתר"י-תר"ל (1850-1870).
אליו : אורין תליתאי, כב; חסל"א, קמא, יו"ד (יורה דעת) , י, תנינא, קיא, תליתאה,ח"א כג, כד, עב, שירי טהרה, דף כח ע"א.
אחריו בנו ר' זיידא אבי רבי צבי שכיהן בתרס"ה (1904);
ב. ר' משולם פיבוש. אב"ד (אב בית דין) יגולניצה עד פטירתו בתרנ"ד (1894) על כסאו עלה בנו ר' מנחם מנדל שעבר להורודנקה.
ג. ר' משה דומ"ץ (דיין ומורה צדק) הורודונקה. בנו ר' יעקב יוסף (זידא) ניהל דין תורה על הרבנות, לעומת הרוצים את הרב יהושע ריינמן.
פנקס, ח"ב, 279, בשינויים.

ר' מנחם מנדל ב"ר משולם פייביש שפירא
מיגולניצה והורודנקה (תרל"ג-תש"ב*) (?1873-1942)
נולד בשנת תרל"ג לאביו ר' משולם פייביש (חי בתרע"ב) (1912), ב"ר שמואל זאב ב"ר צבי, כולם רבנים ביגולניצה למעלה ממאה שנה. כשנפטר אביו בתרנ"ד (1894) מילא את מקומו ביגולניצה עד תרס"ג (1903), בה נקרא לכהן כדומ"ץ וראב"ד (דיין ומורה צדק וראש אבות בית דין) הורודנקה. חסיד צורטקוב, והרבי תמך בבחירתו על אף גילו הצעיר. עבר בחגים לפני התיבה בביהכ"נ (בית הכנסת) הישן של חסידי צורטקוב, ואח"כ בפלוש (פרוזדור, מבוא) השמאלי של ביהכ"נ הגדול. גר מול ביהכ"נ של חסידי ויזניץ. חיפש להקל בהוראה לעניים. מתלמידיו משה שטכל. חתן הגביר ר' נחמן צבי זיידא מיגולניצה. בהורודנקה גרה ביתו הבכירה פיגא, עם
בעלה הלבוש חסידית ויודע נגן. בנו החלוץ יצחק התיישב בצופית, מזכיר המרכז החקלאי ומראשי מפא"י.
ברור קצר פתר את "כתב החידה" הנ"ל.
יצחק הוא יצחק שפירא ז"ל שהיה מראשי מפא"י וחבר ב"ועדה המסדרת" בראשות שרגא נצר, אשר קבעה מי יהיו חברי הכנסת של המפלגה.
ביתו רות צמודי המתגוררת בכפר סבא מסרה לי פרטים אלה.
תשובות אליו : אמרי דוד, עד בתרצ"ב (1932); בית יצחק, יו"ד (יורה דעת), ח"ב, קו"א,כד בתרנ"ה (1895); זיו הלבנון, כב; מנחת שי, ח"ב, ט, יא;
שביבי אש, אה"ע, טז, כח בתרפ"א-תרפ"ד (1921-1924).
אהלי שם, 232; הורודנקה, 22, 38, 60. 65, 225, 234-233, 254, 343.

אמרי דוד:
מתיחס לשאלה שנשלחה גם לסבי ברוך צימר:
על מנת לאפשר לאשה שבעלה מת להנשא בשנית יש לוודא במאה אחוז שהוא מת כדי שלא יווצר מצב שבעלה חי והיא נשואה לשניים . לכן יש גדרים בהלכה על מה ניתן לסמוך ועל מה לא.

השאלה:
ישראל שוורץ גויס לצבא הפולני ולפי טענת המפקד נהרג בשדה הקרב האם ניתן לסמוך על המפקד הגוי או שיש חשש שבבלאגן בשדה הקרב רק היה נדמה לו שכך היה אך יש סכוי שישראל שוורץ ניצל ונמצא במקום שאינו יכול ליצור קשר

תשובה:
בתנאים מסוימים ניתן לסמוך על עדות המפקד

בית יצחק
פרה שנעשה לה ניתוח ממתי נחשבת לפי ההלכה טריפה ואסור לאכלה אפילו בשחיטה

תשובה :
אם הפרה חיה שנה מיום הניתוח יש מקום להקל.

זיו הלבנון
שאלה שכבר נדונה בעבר מה דין מים ששהו בצינור האם הם נחשבים כשאובים ופסולים למקווה טהרה
תשובה אם המים שנשארים בצינור אינם בכמות של הכשר מקווה יש מקום להתיר בעת הצורך אך לכתחילה יש לדאוג שלא ישהו שם המים אלא יזרמו ישירות למקווה [להשאיר את הצינור פתוח ואז אינו נחשב כלי]

מנחת שי
מי שנקרא בברית שאול נתן וכך קוראים לו לעלות לתורה אך בפי העם נקרא נתי [ מבטאים נוסי ] וכתבו בגט נשיא האם יש לפסול.

תשובה:
פסול אפילו בדיעבד.
שביבי אש ט"ז
השאלה נסובה על אשה שיצאה מדעתה זמן קצר אחר נישואיה והותירה את בעלה עם תינוקת. עתה מתברר כי בעודה נערה יצאה מדעתה ונרפאה. הרופאים טוענים כי אין תרופה למחלתה. השאלה הנשאלת האם בעלה יכול לקבל היתר גט 100 רבנים. (אישור מיוחד החתום בידי 100 רבנים).
שביבי אש כ"ח
אדם שהתחתן וזמן קצר אחר כך מיררה אשתו את חייו.. הם גרו בנפרד ללא גט.
אחר זמן שבה האשה לביתה וביקשה שלום בית. שלום הבית החזיק זמן קצר ביותר ועתה הזמינה לבית דין על מנת לקבל גט. שם הופיע עד והעיד כי בזמן שהייתה פרודה שהתה בבית מלון בצ'רנוביץ בחדר אחד עם גבר זר ונהגו כזוג נשוי. האשה שתקה והלכה מבית הדין ולא הסכימה לבוא להמשך הדיונים.
בהמשך הופיעו עדים שטענו כי נהגה כפרוצה וכי חיללה שבת וכעת כיוון שאינה רוצה לקבל את הגט מבקש הבעל "היתר 100 רבנים" על מנת להתחתן שנית.

תשובה – בודאי יש לתת לו היתר, גם הרב שור מצטאף להיתר.
משפחות שפירא ביגולניצה
במרשם התושבים הפולני המביא רשומות מ 1860 ועד 1904 מן העיירה יגולניצה אנו מוצאים 96 רשומות של אנשים ששם משפחתם שפירא.
מתוך רשימה זו אנו רואים 10 משפחות שפירא שלהן 58 ילדים מתוכם 20 נפטרו בילדותם.


ואלו המשפחות :
אטי הרצוג וקמיל שלמה שפירא 8 ילדים (2)
אטי יעבץ גולדהבר ושמלקה שפירא 8 ילדים (3)
אלטה ויצחק שפירא 3 ילדים (1)
אסתר רוזן ומנדל שפירא 3 ילדים
בריש רייס והניה שפירא 9 ילדים (2)
מורדקו וטובה שפירא 6 ילדים (4)
ייטה שפירא 4 ילדים (1)
פיבוש ומלכה שפירא 2 ילדים (1)
רחל לאה שפירא ואפרים 8 ילדים (4)
רייזה שפירא והרש הלר 7 ילדים (2)
בנוסף לכך עוד 40 רשומות בודדות.
לא ברור האם קיים קשר בין משפחות אלה או חלקן.