פסח

(שושנה רוז'ה שטרמר)
חג הפסח היה חג משפחתי. לא הוזמנו מכרים או קרובים.
לכל משפחה הייתה מערכת כלים כשר לפסח.
לפני החג התנהלה פעילות של גמילות חסדים. נשלחו חבילות מצרכים לנצרכים . לא ידוע לי מי מימן פעילות זו, אולם היה זה "מתן בסתר".

 

(פרידה שטרנג)
לפני חג פסח נהגו לסייד את הבית. הורדו הכלים הכשרים לפסח מעליית הגג.
את חבית המים הכשירו לפסח על ידי הטלת לבנים מחוממות, ולאחר מכן כוסתה החבית בסדין לבן.
בבוקר שלפני הסדר נשרף החמץ. הוצא שולחן לחצר ועליו נאכל החמץ האחרון.

 

(יואלה גפן)
סבא ממשפחת אימא ישב בראש השולחן, כשהוא לבוש בבגד מיוחד לבן וארוך. (פרידה) קיטל ...את הסדר ניהל מעשית אבא .
זכור לי כי מלאכת פתיחת הדלת לכניסת אליהו הנביא הוטלה על אסתר (הבכורה), אולם היא פחדה לעשות זאת ולכן הדבר בוצע על ידי אחותי לאה שהייתה האמיצה מביננו (עד היום הזה ).
האפיקומן – סעודת הסדר לא נמשכה עד למציאת האפיקומן, המוצא היה מקבל לאחר מכן ספר.
שמורים עימי שלשה ספרים ועליהם הקדשה "עבור גניבת האפיקומן".
בנוסף לסדר נחגג למחרת "סדר שני" שהיה דומה לסדר הרגיל אך מקוצר יותר (רחל אמיצי) חג הפסח היה החג המכובד ביותר. חודשים לפני החג היו מכינים שמאלץ (שומן אווז) שהושם בצנצנת גדולה.
זכור לי במיוחד ה"גריווין" – שאריות מוצקות שנשארו לאחר סינון השומן שעובו בפירה (מחית תפוחי אדמה).
כמו כן לפני החג נאספו תבניות ביצים מרובות שבהן נעשה שימוש בימי הפסח.
היין שבו השתמשו היה יין מתוצרת עצמית שהופק מצימוקים.
בתקופה מאוחרת יותר הוכן יין מענבים. עד כמה שזכור לי כל היין הוכן בהפקה עצמית.
הסדר נחוג בחוג המשפחה המצומצמת. זכור לי אבא המסב לשולחן ואימא עם מטפחת לראשה מברכת על הנרות.

 

(דוד פאליק)
במיוחד זכורות לי ההכנות לקראת הפסח, החדרים סוידו ונוקו, הכלים המיועדים לחג הורדו מה"בוידם" ומורקו.
בהגיע ערב ביעור חמץ היה אבי קושר מספר נוצות אווז וסורק כל פינה
בדירה, לאחר מכן היה אוסף בכף עץ את פירורי הלחם אשר במו ידיו פיזר אותם לפני כן, אורז את הנוצות עם הפירורים בבד לבן וזורק לתנור, מעתה הבית היה "כשר לפסח".

 

(אסתר אפרת, לאה חוטר ישי)
בחוץ היה דוד ובו מים שחוממו בעצים.
החג נחוג במסגרת משפחתית.
סבא מצד אימא שהיה גר אתנו – משה שניצר ישב בראש השולחן.
הכלים המיוחדים לפסח הורדו מן ה"בוידם" (עליית הגג).