לכבוד העיירה
יגולניצה
חתונה
(רוז'ה שטרמר)
חתונות היו מתקיימות ב"מסעדת" הורניק.
שם היה אולם המיועד לכך. כמות המוזמנים לא עלתה על 40-50.
לחתונה היו מוזמנים הקרובים ביותר.
במקום נגנה תזמורת קטנה, זכור לי כי בכינור ניגן נינו סטופ ...
(פרידה שטאנג וברקו קושניר)
... שהיה מורה לכינור ומנדולינה...
יתר הנגנים לא זכורים לי. המוזמנים ישבו סביב שולחנות והוגשה ארוחת ערב. הארוחה הייתה מורכבת מגעפילטע-פיש, מרק עוף זך, בשר וקומפוט.
כמו כן הוגש יין. החופה התקיימה בחצר תחת כיפת השמיים...
(דוד פאליק)
הבדחן היה מכריז בהומור על תוכן המתנות שקבל הזוג הצעיר כולל שם נותן המתנה....
אחרי הכרזת המתנות היו מפנים את השולחנות ופוצחים בריקודים . הריקודים היו מעורבים גברים ונשים יחדיו.
הריקודים הנפוצים היו ואלס, קאדריל, טנגו והורה.
לסיום קלפני היציאה קבל כל אורח חבילות (פעקעלעך) כמספר ילדיו.
החבילות הכילו "פלודאן" – עוגת אגוזים, עוגת לעקעך , עוגת הוניג לעקעך וכד'.
באם היו אורחים לא מקומיים היו משתכנים ב"מלון הורניק" או מפוזרים בבתי השכנים.
מנהג היה כי החתן והכלה צמים יום לפני החתונה. ביום הצום לא התראו.
(אסתר ולאה)
לצ'רנה (אחות למחצה מאשתו הראשונה של אבי), הייתה בת מאומצת (כנראה), זכורה לנו חתונתה שהייתה צנועה, הוגש אוכל אולם לא הייתה תזמורת.
אגב צ'רנה הייתה אלמנה, ילדיה עזבו את העיירה .
לפרנסתה הייתה לה מסעדה שבה היו סועדים בעיקר גויים.
(טולי)
חתונה בעיירה
... והיו מפארים את החדרים
ובמה לכלה עם ראי מסדרים
ואת הרצפה עם פרפין מורחים
שתהא נוחה לריקודים.
ולפנות ערב שעת האפס הגיעה
ובמלון קול ששון ושמחה,
הכלה בצעיפיה ובשמלתה הצחורה
יושבת נרגשת על הבמה.
וכלי זמרים עושים מלאכתם ביד אמונה
והולכת וגוברת הנגינה,
וריקודים מריקודים שונים
ואלסים , פולקות וקדרילים,
ומחותנים מסתובבים עם כיבודיהם
ומשמחים לב אורחיהם.
ובאותו הזמן החתן בחברת הרב וכל הכבודה
בבית שני מחכה לשעתו הגדולה.
ואז את הכלה באמצע האולם מושיבים,
ובצעיף מכסה החתן את פני הכלה העצובים
ומאיר הכלי זמר צועד צעד אחד קדימה
ומתחיל במנגינה עצובה.
"בכי כלתי בכי " ... "וויין כלה'ני וויין " ...
ואברהם בחליל עם קולו הבכייני ,
ושמחה וניע כינור שני,
והבטנון בקולו החרישי והקצוב
מגביר את מצב הרוח העצוב.
ומאיר בנגינתו השוברת לבבות
מרבה מעיני נשים דמעות לסחוט.
ופתאום ממנגינה עצובה
עוברים לשיר לכת מלא צהלה,
מובילים במזל טוב וברכה
את החתן והכלה לחופה.
ואחרי החופה הארוחה הדשנה
עם "מרק הזהב " בשביל החתן והכלה
ואחרי כן "הדרשה געשאנק" עם ההכרזות
וכל אחד מגיש את המתנות.
והריקודים מחדש מתחילים
עד אור הבוקר מתמשכים.