זכרונות מימי השואה
(
פרידה שטרנג)
זוכרת הודעה מטעם הגרמנים למסור את כל הפרוות, כולם מסרו את הפרוות לגרמנים שאספו אותן.
לפני האקציה הראשונה למדו הגרמנים את מבנה העיר וחסמו את העיירה הרמטית.
כל שבילי המילוט נחסמו. כל יהודי שנתפש ברחוב נהרג. בשעת הצוהריים נשמעה תרועת "אבגעבלאזן " – סיום. היהודים יצאו ממחבואם וכאילו לא אירע דבר.
אני ושלמה אחי היינו באותה שעה אצל אבא בבית החרושת. אמא שהייתה בבית נמלטה כמות שהיא בנעלי בית לבית השכן סמבורסקי שם החביאוה ברפת.
הבן וויטק כסה את אימא בחבילות קש. התושבים הוצאו מן הבתים והולכו ברגל לתחנת הרכבת בנגוז'נקה .שם חכתה להם רכבת עם קרונות בקר ומשם הובלו להשמדה.
אבא שמע על האקציה ורצה לרוץ למטה לראות מה קרה לאימא, אך המנהל ואנשי מנגנון בית החרושת השאירו אותו וירדו לעיר לברר מה עלה בגורלה של אימא.
לאחר חיפוש הגיעו לסמבורסקי שרק לאחר שכנוע גלה להם כי אימא ניצלה סבתא נלקחה באקציה זו.