ריזנברג
(שושנה רוז'ה שטרמר)
לא הייתי אצלם בבית. זכור לי כי ישראל ריזנברג היה מורה בבית הספר אולם לא היה זה בתקופתי.

(ברטה מלמד)
ישראל ואשתו אטקה (אקה) דברו בבית רק עברית. בצילום של ישראל עם חברים (יכול להיות כי אחד מהם הוא משולם אחיו), נראה אחד מהם נושא אקדח.
יוסף גר בנגוז'נקה שכונתה באוקראינית נהורינקה (על ההר).
הייתה לו אדמה, מלוה בריבית, סוחר בתבואות וגם בעל חנות מכולת. היה אדם דתי מאוד. שימש בימים הנוראים כבעל תפילה. משפחת אשתו (שם לא ידוע) מצ'ורטקוב.
אסתר ריזנברג התחתנה עם מאיר שמואל מלמד שהיה שוחט ומוהל בעיירה.
ברטה נדלר היא בתה. מאיר שמואל נולד ב1885 ולו 13 אחים ואחיות.
ליוסף ריזנברג היו 5 בנים. משולם היה חניך בתנועת גורדוניה. לא התחתן. היה קצר רואי. הושמד כנראה בשואה עם ההורים.
מיכאל עלה לארץ בשנת 1932 השתייך לשומר הצעיר, היה בין מקימי קיבוץ עין המפרץ, עזב והצטרף למקימי קריית עמל שברבות הימים שנתה את שמה לקריית טבעון. עבד בבנין כטפסן.
היה פעיל בהסתדרות. נפטר ממחלה קשה בתחילת שנות ה- 50. (אביו של אמנון עצמון)
אברהם צבי (אברום הירש) עלה לארץ בשנת 1934 היה מורה בתל אביב ומנהל בית ספר עממי ביפו. נפטר בראשית שנות ה- 90.
ישראל היה מורה בבית הספר העברי לדקדוק ועברית וכמו כן שימש כספרן. התארס עם אטקה ריינמן לפני 1932 והתחתן עמה בשנת 1932 –1933.
אטקה ריינמן היתה ביתו של אברהם משה (זיידלה) ריינמן. אחותה מרים ריינמן הלא היא אימו של אבי שניבאום מיודענו.
ישראל היה ידוע כגיבור. (גירסת ברטה) יום אחד באו גנבים וניסו לפרוץ לבית הואיל והם הסתגרו בבית, ניסו הגנבים להיכנס דרך הארובה, הובערה אש אך למרות זאת הצליחו להיכנס והרגו את כל המשפחה. היה זה כנראה בשנת 1938-1939.

(גרסת מרים שניבאום)
ישראל ואחרים תפסו את הגנבים וכנקמה הרגו את המשפחה לאחר מכן. ישראל נחשב כגיבור. היו לישראל ששה ילדים לא זכורים לי שמותיהם.

(אסתר אפרת, לאה חוטר ישי)
ישראל היה מורה לעברית לתקופה של שנתיים.
זכור לי מקרה שישראל היה מעורב בו. בבית הספר הפולני היו חודשיים
"חופש גדול" ואילו בבית הספר העברי חודש בלבד. הייתי בורחת מן הלימודים בבית הספר העברי ומשחקת עם הפולניות.
ישראל חשב כי אני חולה. יום אחד ראה את אבי ושאל אותו לשלומי וכך נודע לאבי על מעשיי.

(דוד כוכב)
חברי הטוב ביותר היה אברהם הירש. היה בין התלמידים המצטיינים בשני בתי הספר – היהודי והפולני. לפחות פעם בשבוע הייתי עולה לביתו שבנגוז'נקה והיינו משחקים ביחד.
אחיו מיכאל היה מבוגר ממני בשנה שנתיים, היה רציני ומופנם. פגשתי בו בארץ בקריית עמל. מצבם הכלכלי היה אז קשה כשל כולם.
לאבי המשפחה היה עסק לתבואות. הבית לא היה מסודר אך אמו הייתה מקבלת אותי יפה, תמיד הייתה הכנסת אורחים וכיבוד.